מדריך זה הוכן על ידי לטובת אנשים , חולי סרטן הערמונית, שזה עתה אובחנו במחלה.

כאשר נתבשרתי, לראשונה כי חליתי בסרטן – סרטן הערמונית, צצו מיד שאלות רבות שדרשו מענה מספק ומיידי:

מה זה סרטן הערמונית?

מהי הבלוטה ואיפה היא ממוקמת?

מה הם תפקידיה? מהי חשיבותה לחיי? לאיכות החיים שלי?

מה אומרות תוצאות הבדיקות שעברתי?

מה הן האופציות הטיפוליות העומדות בפני והיכולות  לשחרר אותי מאימת צרה זו.

 הרופא, שבטיפולו הייתי באותו זמן, לא סיפק לי תשובות משביעות רצון. (אני בטוח שיש רופאים אחרים שיכולים לעשות זאת בצורה הטובה ביותר).

בהיותי דובר אנגלית, יכולתי להיכנס בקלות רבה לאינטרנט ולחפש שם תשובות לשאלות שהתרוצצו בראשי.

אז גם הבנתי שחולי סרטן זקוקים להסברים ברורים, בשפת יום יום, שפה שתהיה ברורה גם לאדם הפשוט, על מנת שיוכלו לעבור את המסע הארוך שהם מתחילים ברגע שאובחנו כחולי סרטן.

מאז אובחנתי, במשך 7 שנים, למדתי רבות על המחלה הזו. הייתי (ועודני) בקשר בארץ עם מאות חולים בסרטן הערמונית. רק מעטים מהם קיבלו תמונה אמיתית על מצבם ועל דרכי הטיפול העומדים בפניהם. רבים מהם היו בפניקה. פניקה שנבעה לא רק מהיותם חולי סרטן, אלא גם מהערפל שנבע מחוסר מידע מספק ועדכני לגבי המחלה ולגבי האופצוית הטיפוליות העומדות לרשותם.

אני מקווה שמדריך זה, יהיה לעזר בהורדת מפלס החרדה לחולים ולבני משפחתם ויספק מידע עדכני ומהימן על המחלה, על האופציות הטיפוליות העומדות לרשות החולה בישראל, ויהווה מקור של תקווה חדשה לשנים ארוכות של חיים טובים (עם המחלה).

בהזדמנות זו אני רוצה להודות לאלה שעזרו לי במלאכת התרגום, ולטרי הרברט שנתן לי רשות להשתמש בחוברת שלו " A STRANGE PLACE  " כבסיס

למדריך זה.

 בברכת בריאות טובה,

 לני הירש.

ינואר 2004

  מידע חיוני למאובחן החדש

זה עתה אובחנת כחולה בסרטן הערמונית. ההלם גדול, גדול מאוד. קשה להאמין שזה אכן קרה לך. מרגע זה ואילך חייך לא יחזרו להיות כשהיו. בהתחלה אתה מרגיש אבוד, עליך לקבל החלטות גורליות שישפיעו על כל מהלך חייך.

 השאלה שמייד קופצת לראש היא: כמה זמן עוד נותר לי לחיות?

המפחיד ביותר במחשבה על סרטן הנו ההקשר המיידי למוות קשה, לגסיסה ולהתדרדרות.

 על מנת לסייע לך, המאובחן החדש, אציג בפניך מידע חשוב שללא ספק ייתן לך תקווה לאפשרות של קיום חיים כמעט שגרתיים גם לאחר האבחנה.

 בסרטן הערמונית המצב שונה לחלוטין מהרבה סוגי סרטן אחרים: במחקרים השונים שנערכים בעולם, עולה כי רק כ-2% מהגברים שאובחנו כחולים ימותו מהמחלה עד 10 שנים מיום איבחונם. עוד עולה כי אורך החיים של היתר לרוב אינו מושפע מהמחלה.

כמובן שסרטן הערמונית יכול, ואכן גורם למותם של אלפי גברים בעולם מדי שנה. ולכן, אין לזלזל או להמעיט בחשיבות של הצורך בטיפול. אך מרבית הגברים החולים, חיים עם המחלה ולא מתים ממנה. חשוב לזכור זאת.

 בשל אחוזי ההישרדות הגבוהים וההתקדמות האיטית של המחלה בקרב רוב הגברים אסור לאיש לאבד תקווה.

תהליך קבלת ההחלטות בדבר הטיפול הרצוי הינו קשה מאוד ויכול להימשך זמן רב. חשוב לדעת כי ברוב המקרים אין צורך להיחפז לקבל טיפול אשר אתם עלולים להתחרט לגביו כל שארית חייכם. יש לגברים ולבני משפחתם די זמן ללמוד אודות המחלה ולחקור ולבדוק את דרכי הטיפול בה,  להתייעץ עם צוותי רפואה על מנת לקבל את ההחלטות הנבונות ביותר.

מהי הערמונית ומה תפקידה?

 הערמונית הנה בלוטה השוכנת באגן הירכיים וקרובה מאוד לשלפוחית השתן, למעי הגס ולפי הטבעת. תפקידה של הבלוטה הוא להפריש את נוזלי הסיכה המאפשרים לזרע לנוע בזמן השפיכה.

 צינורית השתן שמרוקנת את שלפוחית השתן עוברת דרך הערמונית. משמעות הדבר שהן המחלה והן הטיפול בה יכולים לגרום לבעיות בהטלת שתן.

העצבים ששולטים בזיקפה ממוקמים משני הצדדים בדיוק מתחת לפני הבלוטה. עובדה אנטומית זו גורמת לכך שבעת הטיפול לעיתים קרובות נגרמת פגיעה בעצבים שאחראים לזיקפה ובעקבותיה עלולות להופיע בעיות בזקפה ואף אין- אונות (אימפוטנטיות). פירוש הדבר שלאחר טיפול, קשה ולעיתים אף בלתי אפשרי להגיע לזקפה. טכניקות טיפול חדשות צימצמו את המקרים של אין אונות אך עדיין גברים רבים יסבלו מבעיות זיקפה לאחר הטיפול.

בדיקות לאיבחון הסרטן

אין כיום בדיקה הנותנת איבחון מוחלט. הרבה תלוי בחומרים הכימיים  בהם משתמשים ובכישורים של עובדי המעבדה,כמו גם בשיטת הבדיקה. הגורמים האלו עלולים לגרום לאי- ודאות. לכן יש להיוועץ בגורם נוסף. חשוב לשמור על תוצאות  כל הבדיקות שאתה עורך. תוצאות הבדיקות הן רכושך ולא רכושו של הרופא או של קופת החולים שלך

 הביקור אצל הרופא

 אובחנת במחלה שיכולה להוות סכנה לחייך. על תחשוש לבקש הסבר מפורט מרופאיך או מן המומחים איתם אתה נועץ. אל תצא מחדר הרופא  לפני שאתה מבין לחלוטין את כל הכרוך באבחון ובהתמודדות עם המחלה.

מומלץ לקחת אתך אדם שילווה אותך, מכיוון שאתה, מפאת ההתרגשות, עלול לשכוח דברים שעשויים להיות חשובים בהמשך. זכור שרופאיך מקבלים תשלום בין אם ישירות ממך או מן הקופה. יש לך את הזכות לשאול שאלות. על תיתן לרופא לגרש אותך בתואנה שאין לו  זמן. אף שאלה אינה טיפשית או מיותרת.

אם הרופא אינו נותן לך ייעוץ טוב, או יחסו אליך אינו טוב, זכותך לקום ולעזוב ולחפש לך רופא טוב יותר.

 בדיקה ידנית דרך הרקטום

 באמצעות בדיקה ידנית דרך פי הטבעת, הרופא יכול להרגיש אם מבנה הבלוטה תקין, או שיש בה ממצאים מחשידים. קשיחות    או חספוס מעידים שמשהו אינו כשורה. אם טרם נערכה בדיקת PSA ידרוש הרופא בדיקה כזו..

אחורה לחלק עליון

 בדיקה לקביעת רמת ה- PSA

 PSA שזה ראשי תיבות של Prostate Specific Antigen, הוא אנזים המיוצר ע"י רקמת הערמונית.

הבדיקה לקביעת רמת ה- PSA היא בדיקת דם פשוטה. כיום מומלץ לכל אדם החל מגיל 40 לעבור בדיקה זו. כמות ה- PSA בדם עומדת ביחס ישר לנפח הגידול, אם יש כזה. אבל רמת ה- PSA אינה מהווה מדד לחומרת הסרטן ולאגרסיביות שלו.

רמה גבוהה של PSA אינה בהכרח מצביעה על נוכחות סרטן. מלבד סרטן קיימים גורמים נוספים היכולים לגרום לרמת PSA גבוהה בדם. הגורמים הם:

* דלקת הערמונית – prostatitis.

* דלקת בשלפוחית השתן.

* הגדלה שפירה של בלוטת הערמונית – BPH. רוב הגברים מעל לגיל

50  סובלים מערמונית מוגדלת.

 ערכי PSA - הערכים הנורמליים לאדם הם בין 0 ל- 4.0 ננוגרמים פר מ"ל.

רמת PSA שבין 4.0 ל- 10.0 נחשבת כגבוהה מעט.

הערכים יכולים להגיע גם ל- 1000 או יותר.

חשוב לדעת שיש  מספר גורמים היכולים להשפיע, זמנית, על רמת ה- PSA  בדם ויש לקחת זאת בחשבון לפני ביצוע הבדיקה:

קיום יחסי מין יכולים להעלות את רמת ה- PSA למשך 48 שעות .

רכיבה על אופניים או על אופנוע יכולה להעלות את רמת ה- PSA לרמה הגבוהה פי 3 מהרמה האקטואלית, למשך 3 שבועות.

שתיית קפה ואלכוהול עשויים לגרות את בלוטת הערמונית ולהשפיע ולהעלות את רמת ה- PSA למשך 48 שעות.

מומלץ לבצע את הבדיקה בבוקר בצום.

אם נתגלתה בעיה כלשהי בבדיקה הרקטלית ורמת ה- PSA היתה גבוהה מעל המקובל, יבקש האורולוג לבצע ביופסיה של הערמונית.

אין לבצע ביופסיה לפני שמבצעים בדיקה ידנית רקטלית.

מדד נוסף למחלה הוא זמן ההכפלה של רמת ה- PSA. אם רמת ה- PSA מכפילה עצמה במשך שנה, זה חייב להוות נורת אזהרה.

ביופסיה

 הבדיקה לנטילת דגימות של רקמת הערמונית לבדיקה הסטולוגית, אינה נעימה. פרט לחוסר הנוחות יכול להיות אצל האדם, קושי בהטלת שתן במשך מספר שעות לאחר הבדיקה וכן עשוי להופיע דם בשתן או בזמן השפיכה במשך מספר ימים לאחר הבדיקה.

הבדיקה נעשית בהנחיית אולטרסאונד ונלקחות 6-12 דגימות מן הבלוטה. דגימות אלו נשלחות לבדיקה מיקרוסקופית ע"י פתולוג מומחה.

תשובת הביופסיה צריכה לכלול :

אם נמצאו תאים סרטניים.

מיקומם של התאים הסרטניים בבלוטה.

מהו אחוז התאים הסרטניים בדגימה שבה הם נצפו.

מהי דרגת גליסון של הגידול.

 יש לציין כי יכולים להיות מקרים בהם קיים גידול סרטני אבל הוא לא הופיע בדגימות הביופסיה.

דרגות ה-  GLEASON

 דגימות הביופסיה שנלקחו נבדקות, כאמור, במעבדה ע"י רופא פתולוג המחפש תאים אבנורמליים, תאים שאיבדו את צורתם הטבעית ורקמה שאיבדה את צורתה המקורית. כל תא שנראה סרטני נבדק ומדורג על סולם שנקרא סולם GLEASON. מידת האבנורמליות של התא מתבטאת בגובה שלו בסולם GLEASON. הסולם הגבוה ביותר ב- GLEASON  הוא 5 והנמוך ביותר הוא 1. ככל שציוני ה-  GLEASON גבוהים יותר, דרגת החומרה גדולה יותר והסרטן אגרסיבי יותר, וכמובן, גדול יותר הסיכון שהסרטן אינו מוגבל רק לערמונית אלא התפשט ממנה והלאה.

דרגת הגליסון הניתנת היא סכום של 2 מספרים (כל אחד בסולם של 1-5).

סה"כ דרגת הגליסון נותנת את המידע לגבי חומרת הגידול.

מהם שני המספרים?

המספר הראשון (הנכתב משמאל) נקבע ע"י סוג התאים בדגימה המהווים 51% או יותר מהתאים הנצפים בדגימה. המספר השני הוא דרגת התאים המצויים בשיעור של לפחות 5% מהדגימה אבל פחות מ- 50%, כלומר בין 5% ל- 49%. סה"כ סכום שני המספרים נותן את דרגת גליסון בסולם של מ- 2 (תקין) ועד 10 (חמור ביותר). למשל: לאדם שיש לו דרגת גליסון של -    7 = 3 + 4 זה אומר שיותר מ- 50% מהתאים בדגימה מראים דרגה 4 ואילו פחות מ- 49% בדגימה מראים דרגה 3.

אדם שיש לו את אותה דרגת גליסון אבל המספרים הם: 7= 4 + 3, מצבו טוב יותר, מפני שיותר מ- 50% מהתאים הם בדרגה 3 והמיעוט הוא בדרגה הגבוהה יותר – דרגה 4.

 בדיקות נוספות

לאחר שנתקבלה האבחנה של סרטן הערמונית, עשוי הרופא לבקש בדיקות נוספות כדי לשלול את התפשטות הסרטן לרקמות אחרות וכדי לקבל נתונים שיוכלו לשמש בעתיד כבסיס להשוואה. הבדיקות הן:

*  בדיקת CT -  בדיקה זו נותנת סדרה של תמונות המראות "פרוסות" של האיבר. יש מומחים הסבורים שבדיקת ה-  CTחשובה במצב של סרטן מתקדם (שלרוב מתבטא ברמת  PSA של 50 או יותר.) ולא במצב התחלתי.

*  מיפוי עצמות -   בבדיקה זו מוכנס חומר רדיואקטיבי ( ע"י שתיה) לגוף ונקלט בעצמות , אם יש פגיעה כלשהי בעצמות היא תתבטא בקליטה מוגברת של החומר הרדיואקטיבי.  יש אנשים שלא אוהבים את הרעיון שחומר רדיואקטיבי הוכנס לגופם אך ההקרנה שחומר זה יוצרת דומה לזו של קרן רנטגן.

בדיקת מיפוי עצם מאתרת שינויים במטבוליזם של העצם שאינם דווקא ספציפיים לסרטן. לדוגמה, זה יראה מקומות של שברים ישנים. (מיפוי העצם  שלי הראה צללית בעמוד השדרה התחתון שמאוחר יותר התברר שהיא תוצאה של פגיעת גב ישנה).

שלבי התפתחות הסרטן (STAGING)

השלב האחרון לפני ההחלטה על טיפול הוא השלב בו נקבעת דרגת הסרטן שלך.

ואילו הן הדרגות:

1T : הסרטן ברמה נמוכה ולא תוקפני. תאי הסרטן בביופסיה יהיו ברמה  1TA, 1TB,1TC

 2T : בשלב הזה הגידול ניתן למישוש בבדיקה רקטלית. הדרוג בסולם תלוי בכמה מתאי הפרוסטטה היו סרטניים.  2TA, 2TB, 2TC.                                                                                                                                                                       

 3T: אבחנה של שלב 3T מצביעה על התפשטות המחלה אל עבר הרקמות הרכות שמסביב לפרוסטטה.

ב- 3 TA וב- 3TB  ההתפשטות לא התרחשה מעבר לפרוסטטה. ב- 3TC יש התפשטות אל עבר צינורות הזרע אך הסרטן עדיין באיזורים הסמוכים לפרוסטטה.

 4T: הגידול התפשט מעבר לפרוסטטה ולצינורות הזרע אך עדיין נמצא סמוך לפרוסטטה.

 NT : המחלה בשלב זה התפשטה אל עבר בלוטות הלימפה באיזור האגן.

 +M : המחלה התפשטה מעבר לאיזור האגן, כלומר היא גרורתית.

 אופציות טיפוליות

אין הסכמה בין הרופאים לגבי סוג הטיפול הטוב ביותר, או לגבי צירופי טיפולים שיתנו את התוצאות הטובות ביותר לטיפול ואולי לריפוי מלא של סרטן הערמונית.

מתוך מאמר שהתפרסם בשנת 1997 בעיתון הרפואה הבריטי היוקרתי ה- LANCET, נמצא הסיכום הטוב ביותר למצב זה. וכך נאמר שם:

"אין באפשרותנו להדריך בבטחה את החולה לגבי האופציה הטיפולית הטובה ביותר. פירושו של דבר שחינוך במקרה זה, חשוב יותר מתמיד.  האומנות של ייעוץ רב תחומי בנושא סרטן הערמונית נפגם ע"י התנצחויות ו"יריבויות" שהם נפוצים יותר בין המומחים לסרטן הפרוסטטה יותר מאשר אצל המומחים לסוגי סרטן אחרים. שיתוף פעולה הדוק בין מנתחים, רדיותרפיסטים ואונקולוגים הוא חיוני לשיפור הבקרה והריפוי של סרטן הערמונית."

 הכתוב למעלה נכון במיוחד בישראל. לכן, ברור כל כך הצורך לקבל חוות דעת שניה ושלישית לגבי מצבך ולגבי אופציות הטיפול העומדות בפניך.

כל סוגי הטיפול עלולים לפגוע באיכות החיים שלך וכנראה, שכך גם יהיה. אל תלך שולל אחרי רופא המבטיח לך "ריפוי מושלם" או  "שלא יהיו לך שום תופעות לוואי".

אם אתה אחד מהמעטים  שיש לך סרטן ערמונית במצב מתקדם, והרופא אומר לך שלא נותר לך זמן רב לחיות, פשוט קום ועזוב את משרדו. אין איש היכול לקבוע מהו עשוי להיות משך חייו של אדם.

לפני חמש שנים, אובחן חבר טוב שלי עם סרטן ערמונית מתקדם. בשנה שעברה הוא רץ במרתון של לונדון. זה היה ארבע שנים אחרי שנאמר לו שנותרה לו שנת חיים אחת לחיות!!!

לעיתים קרובות אתה נתקל, בכל העולם במשפט ש:

חשוב יותר לבחור ברופא והמבצע הטוב ביותר מאשר בסוג הטיפול הטוב ביותר.

ככל שהרופא יותר מנוסה, כך יהיו תופעות הלוואי פחות חמורות. זה אולי נשמע הגיוני, אבל לעיתים קרובות מדי, האדם נוכח בזאת רק לאחר מעשה, בדרך הקשה. יתכן שזה יהיה מביך לשאול ולבקש ממנתח או מרדיולוג הוכחות לכישוריהם, אבל זכור שאת תוצאות כישוריהם אתה תצטרך לשאת, ואם אתה לא תדאג לעצמך. מי ידאג לך????

שאלות שעליך לשאול את עצמך 

כאן ניתנות שאלות שעליך לשאול את עצמך לפני ההחלטה על אופציה טיפולית כלשהי. לדוגמה:

האם הסרטן שבגופי באמת מוגבל רק לבלוטה עצמה, או שמא התפשט לרקמות הסמוכות או אפילו לאזורים יותר מרוחקים בגופי?

    2. האם הסרטן שבגופי הוא בעל אופי אלים או שהוא כזה הגדל  לאט?

    3. מהו מצב בריאותי הכללי?

    4. האם הסרטן מהווה איום על חיי?

    5. אם אבחר בניתוח, האם אני בריא די הצורך כדי לעמוד בניתוח?

    6. האם אני מוכן להסתכן בתופעות הלוואי שילוו אותי כל ימי חיי, אבל

        יפחיתו את הסיכון שלי למות מהסרטן?

    7. עד כמה חשוב לי בחיי היום יום, להיות בשליטה על הסוגרים שלי

        (מערכת העיכול ודרכי השתן)?

    8. עד כמה חשובים לי חיי מין תקינים וזיקפה טובה?

    9. האם יהיה לי קשה לחיות עם הידיעה שבגופי מקנן סרטן שאיננו

        מטופל? האם מעקב תכוף על התקדמותו או חוסר התקדמותו של

        הסרטן ילחיץ אותי מאוד?

כריתה רדיקלית של הערמונית

חשוב תמיד לזכור כי הניסיון של האדם ו/או הצוות המטפל בך חשוב יותר מהטיפול בו אתה בוחר.

באם אתה בוחר בניתוח, השתדל לבחור במנתח הטוב ביותר ובעל הניסיון הרב ביותר.

עד לאחרונה, ניתוח היה הטיפול היעיל ביותר ע"מ להיפטר מהסרטן.

בעשר השנים האחרונות פחות ופחות אנשים בארה"ב בוחרים באפשרות זו ויותר ויותר אנשים פונים לאופציות אחרות.

ניתוח אינו מומלץ כאשר קיימת אפשרות שהסרטן יצא את קופסית הערמונית.

בנוסף אין לשקול ניתוח כאשר רמת הגליסון היא 8=4+4 או גבוהה יותר.

רמת PSA גבוהה ומספר גליסון גבוה הם אינדיקציה שהסרטן התפשט.

היתרון העיקרי בניתוח הוא, שהוא מציג אלמנט של ביטחון.

בזמן הניתוח, נבדקת הערמונית לפני שהיא נכרתת. רק כאשר אין כל ספק שהסרטן לא התפשט מחוץ לבלוטה, כורת המנתח  את הבלוטה. לאנשים רבים דבר זה הוא בעל חשיבות העליונה. מצד שני אם יש אינדיקציה כלשהי שהסרטן התפשט, המנתח "יסגור" את החולה ולא יכרות את הערמונית.

אני נזכר שמיד לאחר הניתוח, מיהרתי לבדוק שהקטטר מחובר לגופי, זה היה הסימן שהסרטן לא התפשט והערמונית הוסרה.

הצלחה או ריפוי נמדדים בבדיקה תלת חודשית של PSA לאחר הניתוח במשך השנה הראשונה.

בבדיקה יש למצוא שרמת ה- PSA היא אפסית.

במהלך 10 עד 15 שנים האחרונות אי ההצלחה אצל הגברים שעברו ניתוח היה בשיעור של  30%. אי הצלחה, פירושו של דבר שהסרטן הרים ראשו שוב. הוא לא נעלם.

במקרה של אי הצלחה, אפשרויות הטיפול הן, קרינה לאזור האגן או טיפול הורמונלי (ראה תופעות לוואי בפרק המתאים).

משך ההחלמה מניתוח הוא בין 4-6 שבועות. שבוע אחד בבית החולים, הקטטר מוסר כשבועיים עד שלושה שבועות לאחר הניתוח.

במהלך שלושת החודשים הבאים נדרש החולה להימנע מהרמת חפצים או ביצוע עבודות פיסיות קשות.

דרגת השליטה על שלפוחית השתן משתנה מאדם לאדם. לאנשים רבים יש צורך באמצעי הגנה מפני דליפת שתן וזה עשוי להימשך כ- 3 חודשים ואף יותר.<